1. על שלושה שחקנים של הסלטיקס
א) קיירי אירוינג המעצבן שהוא הווינר האופטימילי
יש משהו מעצבן בקיירי אירוינג. אותה הרגשה שקובי בריאנט נתן לאוהדי כדורסל שאינם אוהדי לייקרס. הוא עיצבן כי הוא קלע כשצריך היה, וידע לנצח כשצריך היה, אבל הוא לא עשה זאת בצנעה ופרטיות, אלא בחיוך ממזרי-מעליב כזה של "אני קולע מתי שאני רוצה ואתה לא יכול לעשות דבר בנידון"… (אולי זה היה נכון, אבל רק שמוקים עם קבלות מתנהגים כך ליריב המושפל)
כמובן לא תמיד. אף אחד לא יכול לקלוע תמיד ולנצח תמיד. אבל יותר מכל אחד אחר הוא העז – לא סתם העז, הוא רצה וחיפש – לקחת את הזריקה האחרונה, ולנצח עם מין חיוך מעצבן שבא לך למחוק עם סטירה אחת, טובה כזאת, שיזכור לא לחייך יותר בשעה שהוא קובר ומחסל אותך.
אותה AURA של בנזונה מרגיז ומעצבן ישנה לקיירי אירוינג, ואמש היא באה על ביטוייה שוב ושוב. כל פעם שהסלטיקס נתקעה, בא קיירי והציל אותה באם עם עוד שלשה ועוד שלשה, או עם כניסה שהיה ברור שתסתיים בסל או בפאול.
הפייסרס הובילו ב-12 עם 11 דקות ברבע האחרון. זה היה הרגע בו קיירי החליט שהוא ראה מספיק, ושהגיע הזמן לקחת את המשחק על עצמו.
אם מישהו חושב שלבראד סטיבנס היה איזה שהוא קשר לנצחון הזה הוא טועה טעות מרה. הוא – סטיבנס – היה המאמן המנצח כי קיירי החליט שהוא לוקח את המשחק הזה על עצמו: 37 נקודות ב-15 מ-26, 6 מ-10 מה-3. 6 ריבאונדים, 7 אסיסטים, ונצחון.
ב) ג'ייסון טייטום הוא רק בן 21 והקריירה שלו רק מתחילה
ג'ייסון טיטום יקלע גם יקלע את ה-37 שלו במשחקי פלייאוף הכרחיים בעתיד. הוא רק צריך עוד 3-4 שנים להפוך לסופר-סטאר. אבל הוא לא יהיה מסוג הווינרים המעצבנים עם חיוך שאתה מת להפוך לבכי תמרורים, כמו עם קובי או קיירי.
הוא יעשה זאת בצנעה, ואפילו עם מין בושה מסויימת על שהשפיל אותך. ישנם גם ווינרים כאלה.
היום הוא סתם קלע 26 ב-11 מ-20 (3 מ-6 מה-3).
הוא לא יהיה אף פעם ווינר מעצבן. הוא סתם יהפוך לווינר כזה נקי, שבא לעשות את העבודה, קובר אותך, ונעלם אל השחור. יהיה לו עוד עשרות אם לא מאות רגעי קסם כמו הערב. הערב היתה לו דקה שהוא יכול לקטלג – אם ישנה מילת פועל כזו לשם העצם 'קטלוג' (עכשיו אתם לומדים פה גם דקדוק, למקרה שמה שכתבתי בקשר ל'שם פועל' ו-'שם עצם' הוא נכון בכלל, כי את השעור האחרון לדקדוק לקחתי לפני 69 או 70 שנה!) – כרגע מיוחד בקריירה, כשהוא קבר את השלשה החשובה ביותר במשחק כשקבוצתו מפגרת בצמד עם 56 טיקים בשעון ששם את הסלטיקס בנקודה קדימה – יתרון פסיכולוגי ששוה זהב, וכמה שניות אחרי, כשהוא מוקף אויבים, הוא עשה את עצמו כאילו הוא עומד להכריח את דרכו לסל, ובמקום – השליך מסירה לגורדון הייוארד שעמד לבדו תחת הסל.
הוא לא סיים. הוא כתב את ה-EXCLAMATION POINT – אתם יודעים, את ה-"!" – בג'אם-שתי-ידיים שהרעיד את הסל שקבע 91-99, והוא עדיין לא חייך.
שחקנים כמוהו שומרים את החיוכים כשהם בבית, על מיטת KING SIZE רכה, ולרוב לא לבד.
ג) גורדון הייוארד – הרחמים נגמרו. עכשיו זה 'טוב' או 'לא טוב'
גורדון הייוארד נפצע פציעה מאד לא נעימה – בשפה עדינה – חמש דקות אל תוך המשחק הראשון ב-17 לאוקטובר, 2017. הווה אומר בעונה הקודמת.
הוא חזר לשחק העונה. בתחילה בזהירות נראית לעין. אח"כ הוא החל לשחק ביותר ויותר עוז ולהט, אבל דבר אחר עצר בו: המשחק ברח ממנו. אפילו כשניסה לשחק בשטף, משהו במשחקו היה עצור ונראה OUT OF PLACE. הוא לא זרם בטבעיות עם שאר השחקנים. הוא היה כמו חתיכת פאזל שלא מתאימה בדיוק לפאזל הגדול. אתה שם את החתיכה שהיא אחת מ-2,000 חתיכות כשאתה יודע שהיא לא בדיוק חתיכת הפאזל המתאימה, אבל מחליט להשאירה עד שהחתיכה הטובה יותר תתגלה, או – אולי – כל הפאזל יזוז קצת ואז החתיכה תתאים.
טוב, גורדון הוא לא חתיכת פאזל ואולי הדוגמה שנתתי היא יותר עצובה מחתול שנפל לשלולית מים, אבל הכוונה ברורה.
אז אני לא עומד להצהיר שגורדון התעלה הערב למשחק גדול. לא אגיד שמשחקו היה הסיפור של המשחק. הוא קלע רק 13 נק' ב-28 דקות משחק עם 4 מ-7 ו-1 מ-2 מה-3, ו-5 ריב'. אז לא. שחקן גדול הוא לא היה הערב. אבל מה שראיתי הערב לראשונה הוא שחקן כדורסל רגיל וטוב, ולא איזה SYMPATHETIC FIGURE.
הערב הוא היה שחקן כדורסל המנסה לעזור לקבוצה המשחקת בפלייאוף, ולהשאיר חותם חיובי בתרומה חיובית. זאת הוא עשה מצויין.
הוא סוף-סוף הגיע. הטרנספורמציה לשחקן מהשורה – אבל שחקן שהוא טוב יותר מ-90% שחקני הליגה – הושלמה. הוא בילה את כל העונה בנסיון למחוק את העבר ולמצוא את עצמו מחדש.
הוא מצא, ומה שהוא מצא הוא שחקן טוב שבלעדיו הסלטיקס לא היו עוברים את הפייסרס.
Celtics| STARTERS | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| J. TatumSF | 39 | 11-20 | 3-6 | 1-1 | 1 | 3 | 4 | 2 | 1 | 0 | 2 | 3 | +8 | 26 |
| A. HorfordC | 37 | 2-6 | 0-0 | 0-0 | 1 | 9 | 10 | 4 | 0 | 2 | 3 | 3 | +3 | 4 |
| A. BaynesC | 15 | 2-2 | 1-1 | 0-0 | 0 | 2 | 2 | 2 | 0 | 1 | 1 | 3 | -8 | 5 |
| K. IrvingPG | 39 | 15-26 | 6-10 | 1-2 | 1 | 5 | 6 | 7 | 1 | 2 | 2 | 2 | +4 | 37 |
| J. BrownSG | 27 | 3-6 | 0-2 | 0-0 | 2 | 7 | 9 | 1 | 0 | 0 | 1 | 4 | -1 | 6 |
| BENCH | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
| M. MorrisPF | 21 | 0-8 | 0-4 | 0-0 | 0 | 4 | 4 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | +4 | 0 |
| D. TheisPF | 13 | 1-4 | 0-1 | 2-2 | 1 | 1 | 2 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | +1 | 4 |
| G. HaywardSF | 28 | 4-7 | 1-2 | 4-4 | 0 | 5 | 5 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 | +10 | 13 |
| T. RozierPG | 21 | 2-5 | 0-2 | 0-0 | 1 | 5 | 6 | 6 | 0 | 0 | 2 | 0 | +19 | 4 |
2. תראו מה מצאתי! מאמר על הלייקרס מ-2014 שכאילו ניכתב היום!
המאמר האחרון שלי על הלייקרס עד שהם יעשו מהלך חיובי רציני אחד (לא 40 נק' של קובי, מבצע שקובר אותם יותר עמוק!) או שיהפכו לקבוצה, אפילו שייקח 7-8 שנים. אחרת איבדתי עניין בהם.
אתם זוכרים את הכרך החשוב ביותר שאי-פעם ניכב על גרמניה הנאצית, THE RISE AND FALL OF THE THIRD REICH"?
היום הייתי בספרייה של עירי GREER (היא מין 'עיר תאומה ל-GREENVILLE שאתה לא יודע היכן אחת נגמרת והשנייה מתחילה) לחפש אטלס אנטומי מפורסם משנת 1820 של גוף האדם. לפתע נתקלו עיני בספר ההיסטורי הנפלא "העלייה והנפילה של הרייך השלישי" ומיד עלה במוחי שהגיע הזמן לכתוב ספר כזה על הלייקרס.
אני זקן מדי מלהתחיל עם זה, אבל אילו כתבתי ספר הייתי מתחיל עם קבוצה שמשך 65 שנה היתה בראש הגבעה, והיום היא הקבוצה הגרועה ביותר בין כל ה-30, שאולי רק פילדלפיה גרועה ממנה, והיא לא תצא מתחתית בור הצואה ב-6-7 השנים הבאות, עם סכוי להיות סתם 'עוד קבוצה' עד סוף ימי חייהם של אנשים באתר כרועי ויינברג וגלעד זריצקי, במאה ה-22.
הייתי מתחיל עם הענק הלבן (היום סנטר נמוך!) ג'ורג' מייקן, שהיה הרוקי ששיחק בשיקגו 'גירס' עם ה-10'6 שלו (2.11 מ') , והיה בלתי ניתן לעצירה, והוביל את קבוצתו לאליפות ה-NATIONAL BASKETBALL LEAGUE, אבל באמצע עונתו השנייה בעל הקבוצה מוריס ווייט החליט להוציא את קבוצתו מהליגה וליצור ליגה חדשה.
הליגה 'החדשה' התפרקה כעבור כמה שבועות, ושחקניה פוזרו בין 11 הקבוצות של ה-NBL. לפי ה-NBA.COM לכל קבוצה היו 9% לזכות בפרס הגדול – ג'ורג' מייקן, ומי זכתה בו? הלייקרס. לא משנה שהיא היתה אז מיניאפוליס. 'לייקרס' זה לייקרס, שם באוש ומצחין שלא משנה באיזו עיר הוא נמצא.
זה קרה ב-1947, והתחיל מין שרשרת אירועים שהלייקרס כמעט תמיד יצאה מהם מריחה כמו 'שנל 5': כשגייל גודריץ' עזב את הלייקרס לשחק בניו אורלינס ב-1976, הלייקרס קיבלה עבורו את בחירת הג'אז ב-1979. זאת היתה השנה שאחד בשם מג'יק ג'ונסון שיחק במישיגן סטייט ולקח איתם אליפות. לפי הסידור אז, הלייקרס עדיין חייבת היתה לזכות בהטלת מטבע, כמובן שהיא זכתה בו.
שלוש שנים אחרי הלייקרס שלחה אחד בשם דון פורד לקאבס עבור שחקן דראפט סיבוב ראשון ב-1982. ככה היא זכתה בג'יימס וורת'י.
כל פעם שהלייקרס היתה זקוקה לסנטר, פתאום הופיע הסנטר הענק הטוב בכולם: קודם ווילט צ'מברליין.אח"כ קרים עבדול ג'אבר. אח"כ שקיל או'ניל. אח"כ פאו גאסול. אז הוליווד עדיין היתה משיכה גדולה וכולם רצו לשחק שם. היום רוב הסרטים עוברים לדיסני בפלורידה כי הכל אנימציה ו-SCIENCE FICTION והוליווד הופכת ליותר ויותר להיות פיקוק, דרום קרולינה.
ב-1996 12 קבוצות לא התלהבו מקובי בריאנט וההורנטס בחרו בו, ואז העבירו אותו בטרייד ללייקרס.
אז אחרי 16 אליפויות וישיבה על ראש פירמידת הכדורסל כשרק לסלטיקס ישנן יותר אליפויות בגלל הפרה-הסטוריה, המזל החל לעזוב את הקבוצה, כשאלילת המזל מתחילה להתיישר עם "חוק הרגרסיה לקראת הממוצע": היית ברומו של עולם? עליך לחזור לממוצע, אבל קודם עליך לרדת לבור הצואה כדי שהממוצע עם ראש הפירמידה יהיה הממוצע.
אז הישיבה בבור הצואה לא תהיה קצרה, כי ה-"REGRESSION TOWARD THE MEAN" דורש עתה את תשלומו.
"החוק" היה הגורם הבלתי ידוע והניסתר שדייויד סטרן ביטל את הבאתו של כריס פול לקבוצה, ועתה הוא משפיל אותם באותה עיר בה הם נמצאים. "החוק" המשיך להכות והמכות הגיעו ברצף כי החוק לא יודע רחמים: קודם שלושה מאמנים שכל אחד יותר גרוע מהשני. "החוק" המשיך להכות: החתמת שני זקנים המתקרבים לגיל 40 על LUDICROUS CONTRACT – חוזים מגוחכים, גרוטססקים, תמהונים, ולא מתקבלים על הדעת. אז מותו של בעל הקבוצה ג'רי באס שהחל מלחמת ירושה מכוערת שבסופה ביתו חסרת המושג של ג'רי – ג'יני – הארוסה של מנכ"ל הניקס פיל ג'קסון, הפכה למילה האחרונה בקבוצה.
"החוק" לא הרגיש שהוא שבע: אז באה קריעת האכילס של קובי. עוד: הסדק בבירכו. לא מספיק – אז "החוק" גבה עוד חוב: שבירת רגל של סטיב נאש, ואז חיסולו הסופי עם גב דפוק.
אבל "החוק" לא הסתפק בזקנים: הוא רצה לפגוע גם בצעירים: שבירת רגלו של הרוקי ג'וליוס רנדל שהיה אמור להביא הקלה מסויימת.
לך תדע. אולי הלייקרס תשבור את שיאה של פילדלפיה במספר ההפסדים הגדול ביותר בעונה.
כדי להיאבק מעט "בחוק", הדבילים של הלייקרס במקום להתחיל מחדש עם צעירים לכל האורך והרוחב, הביאו שני בינוניים שאוכלים להם ת'כסף – קרלוס בוזר וג'רמי לין. הם היו יכולים למצוא בליגת "D" צעירים מצויינים שהיו מתפתחים להיות תוך עונה או שתיים להיות טובים כבוזר ולין, או טובים מהם.
זהו מאמרי האחרון על הלייקרס אלא אם כן הם יעשו מהלך רציני אחד עם סכוי לעשות מהם קבוצה רלוונטית. אין טעם להכות יותר בגופה מתה. אין יותר כיף לחבוט בקבוצה בלתי משמעותית, ושתוך שנתיים תהיה לא יותר מזכרון עצוב. אחזור אליה רק כשתהיה שווה חזרה אליה. אחרת היא גמורה אצלי ולא מעניינת.
*******************
הערה: המאמר ניכתב ב-2014. יכולתי לכתוב אותו היום עם שינויים קטנים: במקום קובי יש לברון, ובמקום הזקנים קרלוס בוזר וג'רמי לין ישנם לאנס ארמסטרונג וראז'ון רונדו. כל השאר נישאר נכון, מילה במילה!
3. עכשיו גם ג'יימס הארדן מתחיל להתל בשחקנים…
תודה לאל שהוא החמיץ את השלשה, אחרי שזרק את ריקי רוביו בהטעייה כמעט עד המושבים, ואז בכוונה חיכה וחיכה וחיכה כאילו הוא לבדו בפארק, וזרק.
תודה לאל שהוא החמיץ.
אבל יומו יגיע. איך אומרים אצלנו בשכונה? WHAT GOES AROUND COMES AROUND. יומו עוד יגיע, וזה יהיה בקרוב כשמישהו יעליב וילעג לו.
Harden shimmied a little too early… 💀#NBAPlayoffs pic.twitter.com/ZTAVn0p8rp
— NBA on TNT (@NBAonTNT) April 18, 2019
4. דמיאן לילארד גורם לווסטברוק לאכול את מיליו, בגדול.
מערכה א':
לילארד עומד לזרוק שני פאולים במשחק של ה-23 לינואר בין הת'אנדר והבלייזרס (שהתאנדר ניצחו בקלות, ווסטברוק קולע 29 נק' עם 14 אס' ו-10 ריב', עוד טריפל דאבל!). ווסטברוק צורח דברי ג'אנק ופקה-פקה באוזני זורק הפאולים. נסו לשמוע – ולקרוא את תנועת שפתיו ולהבין מה ווסטברוק צורח:
Westbrook telling Dame he’s been busting that ass for years. Rematch is February 11th. pic.twitter.com/0cFnamzxu2
— James Wobden (@WorldWideWob) January 23, 2019
אם לא הבנתם, הוא צועק: "I HAVE BUSTED HIS ASS FOR YEARS" (אני קורע לו – לדמיאן לילארד – ת'תחת כבר שנים")
מערכה ב':
זאת היתה כל המוטיבציה שדמיאן לילארד היה זקוק לה. מאז אותו משחק בו התאנדר בישלו את הבלייזרס, לילארד הלך NUCLEAR בארבעה משחקים נגד ווסטברוק.
שלשום דמיאן היה גבור הנצחון 94-114 שעשה 0-2 לבלייזרס.
בארבעת המשחקים מאז הצרחה האומללה של ווסטברוק, לילארד לא מפסיק לאמלל את ווסטברוק:
| Game | Points | Assists | Rebounds | FG/FGA | 3PT FG/3PT FGA | FT/FTA | Steals | Plus/Minus |
| Feb. 11 (Loss) | 31 | 6 | 7 | 9-22 | 3-8 | 10-11 | 2 | +8 |
| March 7 (Loss) | 51 | 9 | 5 | 15-28 | 3-10 | 18-20 | 1 | -5 |
| Game 1 (Win) | 30 | 4 | 4 | 9-21 | 5-11 | 7-8 | 3 | +11 |
| Game 2 (Win) | 29 | 6 | 4 | 10-21 | 4-8 | 5-7 | 3 | +27 |
| Average | 35.2 | 6.2 | 5.0 | 46.7% | 40.5% | 86.9% | 2.2 | +41 (total) |
| Game | Points | Assists | Rebounds | FG/FGA | 3PT FG/3PT FGA | FT/FTA | Steals | Plus/Minus |
| Feb. 11 (Win) | 21 | 11 | 14 | 5-19 | 1-6 | 10-13 | 1 | +1 |
| March 7 (Win) | 37 | 3 | 7 | 14-28 | 5-8 | 4-6 | 0 | +1 |
| Game 1 (Loss) | 24 | 10 | 10 | 8-17 | 0-4 | 8-8 | 0 | -10 |
| Game 2 (Loss) | 14 | 11 | 9 | 5-20 | 1-6 | 3-3 | 1 | -27 |
| Average | 24.0 | 8.7 | 10.0 | 38.0% | 29.1% | 83.3% | 0.5 | -35 (total) |
*
לא ניגמר: לליליארד היו 3.7 איבודי כדור לעומת 6.0 של ווסטברוק.
*
5. היכן הם היום? צ'ארלי סקוט
צ'רלי סקוט היה אול אמריקן באונ' צפון קרולינה ואז שחקן מעולה ב-ABA וב-NBA, שם שיחק 9 עונות, בעיקר עם הסאנס והסלטיקס, שאיתם זכה באליפות בשנת 1976. הוא היה 6 פעמים אול-סטאר וניבחר להיכל התהילה ב-2018.
בניו מאשתו השנייה שון ושנון היו שחקני כדורסל טובים בתיכונים (שנון – אול מקדונלד), ואז שון שיחק בצפון קרולינה (היה בעיקר שחקן ספסל) ושנון באוהיו סטייט.
אחרי שפרש מכדורסל צ'ארלי עבד כמנהל מרקטינג של חברת הענק CHAMPIONS משך שנים, ועתה הוא ומשפחתו מתגוררים בקולומבוס, אוהיו, שם פתח חברת שיווק ספורט פרטית, ובניו עובדים איתו.
6. דריימונד גרין כשהיה בכתה א'
תכננתי לכתוב משהו ארוך שהסיכום שלו הוא "what comes around goes around",
תוך ציון העובדה שראסל לא עבר כשחקן המוביל של הת'אנדר סדרת פלייאוף. אפילו לא פעם אחת (לילארד שמוביל את הבלייזרס בכל עונה לפלייאוף כבר מעונתו השנייה בליגה, עבר פעמיים את הסיבוב הראשון. וזה כולל כמה תצוגות קלאצ' בלתי נשכחות).
אבל –
אני נזהר במילותיי. כמה מהמגיבים המגניבים ביותר באתר הם אוהדים שרופים של ראסל.
מי כמוני שזוכה להתאכזב בכל שנה מחדש, יודע עד כמה זה לא נעים לנקות את המלח מהפצעים…
תודה, מנחם.
הו לה לה. ראסל לא ניצח אפילו סדרת פלייאוף אחת? אני נדהם פשוט לא חשבתי על זה. אבל עם עובדות לא מתווכחים.
ראסל לוקח נקודות באופן קבוע מהגארד השני. כתבתי כבר אתמול , שאם נחבר את המספרים של שני הגארדים, ראסל ופרגוסון למשל, נקבל תוצרת נמוכה בהרבה מהרבה מצמדי גארדים אחרים.
משום מה הרבה טריפל דאבלים שלו נגמרים בהפסד לקבוצה!
וגם רשמו לך שאתה טועה לגבי הטריפל דאבל ולגבי השוואה של פרגוסון למקולום למשל.
אני ממש לא מחסידי ראס, אבל צריך להיות הוגנים ולהזכיר שהוא הוביל את אוק לפלייאוף במערב קשה בעונה בה הוא שיחק לגמרי לבד. אפשר להשוות לקובי, שבשנה בה שאק נעלם לא הצליח לעשות אפילו את זה.
ראס פשוט מעבר לשיא כבר ומפה ירוצו עליו רק דאחקות
אולדיפו לידו סאבוניס אדאמס היה לו סגל מצויין ניפח סטטיסטיקות על חשבונם כתבתי את זה באותה עונה וגם העונה , 3 עונות של טריפל דאבל רצוף ולא מסוגל לעבור סיבוב אתם צוחקים עליי? אם היה חושב על טובת הקבוצה יותר היה מגיע לגמר המערב.
.
נחתתי אתמול בישראל לחופשה בת חודש ואיזו ארץ נפלאה ומתקדמת זו נהייתה, תל אביב לדעתי העיר הטובה בעולם, מסעדות מדהימות חופים פנטסטיים אין סוף יפהיפפיות ואיזה התקדמות ראשון לציון עשתה מהחור שלפני 30 שנה.
רוב הטריפל דאבלים מסתיימים בנצחונות
גיא אני כחסיד ראסל גדול (פשוט אוהב אותו ,אין לי שום הסבר רציונלי) חושב שבמקרה הזה קשה להתווכח אתך,
העובדות עד כה זועקות בעד עצמן.
בכיף, אבל זה WHAT GOES AROUND COMES AROUND
ה כוונה 'ללא דוראנט'
דריימונד גרין נראה בול מונגולואיד ,אימאאאאאאלה😱
בתמונה רואים ילד חמוד.
גם היום הוא לא גבר מכוער.
תודה על יופי של מעורב,שראסל ידחוף לקרדה יחד עם הפלולה מסירת הבננות זאת תועבה וזו טרפה
תיקון:
לאנס ארמסטרונג כבר לא משחק בלייקרס, מאז פרשת האונס בקולורדו
חחחחחחחחחחחחחחחחח שברת אותי.אבל אתה טועה זה מאז הנחיתה על הירח אחרי שהיה הmvp במרוץ שליחים באולמפיאדת בייג'ינג 2019
וואו איזו טעות עם לאנס ארמסטרונג… (פעם שנייה שאני מתבלבל. זה הגיל)
ווואו איזו טעות עם לאנס ארמסטרונג… (פעם שנייה שאני מתבלבל. זה הגיל)
תודה דוקטור.
ווסטברוק מקבל כגמולו.
גרין בכיתה א' = העתק של כריס בוש בן 30.
חחח.. ענק
לא יודע אולי צריך להכניס סעיף בחוזים של השחקנים שכוללים גם מענקים או קנסות אם עוברים/ לא עוברים סיבוב בפלייאוף. כאילו ראס יושב על חוזה של קרוב ל40 מליון דולר בשביל לעשות לקלוע ב20% – את זה גם שחקן מקצה הספסל יודע לעשות. אם השנה אוק' לא עוברים את פורטלנד החבוטה והפצועה אז הם חייבים פשוט חייבים לעשות שם ניקוי אורוות רציני ולשקול להטריד לפרק את החבילה הזו.
דיימו עם מאמן רציני כבר היה בגמר המערב לדעתי ואולי אף יותר מכך. (כמו שהטמיר כתב כמה פעמים – פורטלנד הנוכחית זו ג"ס לפני עידן קר)
.
תודה מנחם.
לפורטלנד חסר את השחקן שדמיאן ביקש
"אני מסתכל על אנתוני דייויס, שחקן בגילי פחות או יותר, ויודע שהוא יכול לקחת אותנו לרמה הבאה", אמר לילארד בראיון ל-ESPN עוד לפני משחק 2. "יש לנו תרבות מנצחת, אנחנו כל שנה בפלייאוף, אין אצלנו קנאה בין השחקנים, אנחנו נהנים זה עם זה. שחקן כמוהו יכול לפרוח אצלנו. הוא גם ינצח, גם יוכל להיות השחקן שהוא, וגם יהיה חלק מקבוצה שמתאימה לו. אני חושב שהוא יהיה מושלם עבורנו".
הם לא גולדן לפני עידן וקר והקבוצות היום המתמודדות מולה יותר חזקות. הם רכים יותר מידי.
דמיאן אכן חייב מאמן רציני ובולדוזורים קשוחים בהגנה שלא נגרים מוחלטים גם בהתקפה לפצות על הרכות ההגנתית שלו ושל מקולום.
לגבי אוק ברור שצריך לפרק אם אין גמר מערב ולא רק לעבור סיבוב.
ראס התחיל את הדעיכה, זה יהיה קשה לצפייה מעתה והלאה (יהיו פה ושם איזה הברקות ומשחקים טובים טובים אבל בטוטאל הוא גמר)
לילארד שוכח שיש מחיר גבוה מאוד לא רק בכסף, כדי להביא את הגבה לפורטלנד.אין ספק שכל קבוצה תראה הרבה יותר טוב עם תוספת של הגבה תמורת כלום.
איזה מחיר גבוה? נורקיץ וכמה נגרים+בחירות דראפט במקרה הכי גרוע. מה אתה חושב קבוצות יתנו עבור דיוויס לשנה אחת?
הסעיף בחוזים, רעיון טוב ומתבקש. נראה לי שקשה מאוד לביצוע.
אני לא חסיד של ראסל, אבל תשכח ששומרים עליו חזק מאוד. שחקן מהספסל לא יקבל שמירה דומה.
מה שחסר לי למה החוסר בתוצרת אצל ראסל, לא מתבטאת מספיק אצל שחקנים אחרים. אם לשחקן יש יותר מ 10 אסיסטים במשחק, איפה השיפור בתוצרת? אולי אותם שחקנים היו עושים בכל מקרה את ה 8 נקודות גם בלי האסיסטים של ראסל?
במצב העניינים הנוכחי, סעיף כזה רק יגרום לראסלים של הליגה לקחת יותר על עצמם, להחטיא ולהרוס יותר. הבעיה שלהם היא בדרך כלל לא חוסר במחוייבות או שלא אכפת להם אם יגיעו גבוה הפלייאוף.
אתן הימור פרוע-הפייסרס חוזרים ב-2-2 מאינדיאנה ואז מפסידים 4-2
אתן הימור עוד יותר פרוע – הג'אז עושים את אותו דבר
בחלום. הגאז יקחו את גיים 3 ויגמר גנטלמני
לא יקרה אשך.יוטה יקחו אולי משחק אצלם בבית ויגמר ב 5 אבל פערי הרמות שם ממש גדולים.גם שנה שעברה יוסטון לא התקשו מול יוטה
יש לי הרגשה שברגע שיוטה יפצחו את הפאזל של איך לשחק מולם היוצרות יתהפכו ויוטה יהיו אלה שיביסו. לפחות לשני משחקים בבית.
מקווה שזה לא יקרה.
צריך את יוסטון בריאים לסדרה מול מפלצת הקאפקייקס הצהובה.
אפשרי . אף פעם אי אפשר למחוק את הפייסרס.ניבאו להם שלא יגיעו לפלייאוף!
אחלה מעורב דוק.
אירווינג שחקן ענק, הוא פחות שוויצר מסטף קרי והרבה יותר נעים לראות את המשחק שלו, מה גם שהוא מכדרר מדהים ועם טכניקה נהדרת.
לגבי הווארד – עצוב לראות ששחקן שהיה שם בערב 20 נקודות מינימום נעלם לחלוטין, מקווה שהוא יחזור לעצמו, כי ממש אהבתי אותו ביוטה.
לדוק.
לא הבנתי איך מחיפוש על נושא אנטומיה, התקלות מקרית בספר על הרייך השלישי. מגיעים ללייקרס.
אני פעמים רבות מתעניין וקורא על הרייך השלישי, כדי לנסות קצת להבין את התופעה. אף פעם לא חשבתי באותה הזדמנות על הלייקרס.
בעקרון הסכמתי בעבר וגם היום לתיאוריות שהצגת, כשונא לייקרס פחות מושבע ממך , גם מאוד נהניתי. ולמרבה הבושה אני גם שמח הכשלונות שלהם.
אין ספק שהניתוח שלך קולע בול.
אני אנסה לענות.
הרייך ה-3 זה שלטון הרוע האולטמטיבי ששולט בעולם ביד רמה. משם תקח את ההקשר לאיפה שבא לך….
דמיאן כבר שנים יותר טוב מראסל ווסטברוק רק שהוא פחות מיוחצן ושחקני העבר וחלק קטן מהפרשנים מתלהבים מהשטות הזאת שנקראת טריפל דאבל.
היו אתמול 2 סגמנטים יפים בתוכנית של קולין קוהארד
בראשי פרקים-
1-הליגה השתנתה ופסחה על שחקנים כמו ווסטברוק רוז וול שנשארו מאחור ואין להם מקום בצמרת הכדורסל של היום(היום זו ליגה של קלעים)
2-שחקנים דוגמת סקוטי פיפן ומאנו ג’ינובילי הם שחקנים יותר טובים מווסטברוק למרות הסטטיסטיקה והדבר המטופש שנקרא טריפל דאבל
3-אם טריפל דאבל כל כך נחשב ש ווסטברוק קיבל עליו mvp אז למה בשנתיים האחרונות שהוא עושה ממוצע של טריפל דאבלים הוא לא זכה והשנה אפילו לא מועמד
4-ראס לא בטופ 10 של השחקנים בליגה
דוראנט
לברון
קארי
הארדן
קוואי
יאניס
גורג
אמביד
דייויס
לילארד
קיירי
כבר 11 שחקנים לפניו
ויש עוד כמו קליי באטלר(אצלי הוא לא בטופ 20)
דמיאן טוב מראס רק השנה. לא שנים ולא נעליים. קיירי? זה שסיים 4 במזרח? עם אולדיפו בריא לא בטוח שהיה עובר גם אינדי. קיירי סקורר נטו חוץ מזה אין לו כלום
קיירי גם ירד אצלי אבל כל גארד עם קליעה טוב מראס בנבא של היום.
מה היתרונות של ראס במשחק של היום חוץ מהקלישאה משחק חזק.
בהגנה הוא חור מאבד הרבה כדורים משחק מבולגן חוסר יעילות משווע בהתקפה עם אחוזים של קוטג וקלע של 60 אחוז מהקו
חיבבתי את ראס אבל לראות אותו משחק זה כמו לראות תאונת דרכים
אני לוקח לפניו לא רק את סטף הארדן לילארד וקיירי
אלא גם שחקנים כמו כריס פול גמאל מארי קונלי ועוד לא מעט.
אוקלהומה עדיין יכולים לקחת את הסדרה מול פורטלנד אבל זה יקרה רק עם פול גורג יחזור לכושר שהיה לפני הפציעה בכתף(הוא משחק פצוע)
והאתלטיות של ראס שהייתה נקודת החוזק היחידה שלו נמצאת בירידה ותמשיך לרדת מעונה לעונה
עוד חיסרון.לא יודע לדחק אוף דה בול.ברגע שהוא לא מחזיק בכדור הוא עומד כמו עציץ בצד
למעט קרי כל הגארדים לא זזים אוף דה בול. הגנה ראס משחק טוב מקיירי. ראס מנהל משחק הכי טוב בליגה אחרי קרי. לאוק יש אימפוטנטים בקליעה אז זה פחות מורגש. קיירי לא מתקרב אליו אפילו בניהול משחק.
1. הארדן
2. קרי
3. ליליארד
4. ראס
5. קיירי
כל מילה שמעון,
תוספת קטנה – לילארד לא מנהל משחק כמעט בכלל ולא מוסר טוב במיוחד – הוא פשוט קלעי היסטורי מכל טווח כולל חדירה אדירה ו-ווינריות. בעולם בלי סטף – הוא היה בגדר תופעת טבע. זה היתרון הגדול שלו על ראס.
די מסכים דה שוט למעט שדמיאן כן מנהל משחק הוא יודע לשלוט היטב בקצב וזה שהוא קלעי טופ 7 בליגה הופך אותו לקטלני.
לא קשור למעורב אבל סתם משיטוט באינטרנט גיליתי שגרי ווסט(בשבילי המוח כדורסל הכי גדול שהיה בנבא)אמר לא מזמן שלא היה לוקח את זאיון כבחירה מספר 1 אלא את גה מורנט
כתגובה למה שכתבת למעלה אני חופר על זה כבר שנים שטריפל דאבל זה לא יותר מאיזו מניפולוציה סטטיסטית מאשר מראה אמיתית של מה שקרה במגרש.
פעם טריפל דאבל אמר משהו אבל בכדורסל של היום זה אפילו על סף להיות פרמטר שלילי בוודאי אם זה חוזר על עצמו יותר מדי פעמים מאותו שחקן.
.
בוודאי שסקוטי פיפן ומאנו יותר טובים ויותר הסטוריים מווסטברוק. כמו שישנם מלא חלוצים שהבקיעו יותר שערים מואן באסטן ויותר קשרים שבישלו מרוד חוליט אבל הרבה פחות טובים מהם. גם בכדורסל של היום הייתי לוקח שחקן כמו פיפן לפני ווסטברוק. כי איתו אני יודע שאוכל לבנות קבוצה שתיקח אליפות. עם ווסטברוק אני יכול לקחת אליפות רק בפלייסטיישן.
.
אצלי ווסטברוק איפשהו מקום 20 בליגה.
.
+100 על הכל
לצערי, כל כך נכון.
מאנו ג'ינובילי מעולם לא היה שחקן מוביל בס.א. ההשוואות לראס לא במקומן.
קיירי הוא סקורר, שבדומה לסטף קרי, כשייאלץ לשמור על גארד ברמה גבוהה, יהיה פחות יעיל/יפצע.
קובי זה לא השחקן שמהתל בך ואז מוסר לשאק?
הלייקרס לעומת הרייך השלישי? אתה רציני?
הקרב בין לילארד לווסטברוק זה הדבר הכי מעניין שפגשתי בו העונה, מומלץ מאד לצפייה. לילארד מפרק את ווסטברוק, גם בשמירה, גם בהתקפה.
אחד הדברים המדהימים בלילארד, זה שהוא יכול לזרוק שלשה, מטווח מטורף, בכל רגע שהוא רוצה, ואם זה נכנס, הוא פשוט שובר את היריב, כי אי אפשר לעשות כלום נגד זה.
גינובילי חחח שחקן משלים רביעי עם 13 נק למשחק LOL. איפה הוא ואיפה ראס מבחינה היסטורית. שגינובילי יהיה מספר 1 נדבר
חושב כמוך – טריפל היום זה תמרור אזהרה בקשר לשחקן ולשיטת הקבוצה
אחלה מעורב על הבוקר מנחם
🙂
מעורב מעולה, תודה רבה
תודה מנחם,
הקרב בין ראס ללילארד לא נגמר, כרגע 2:0 יש עוד משחקים.
ראס המוביל שלא עבר פלייאוף זה רק שנתיים, מה תגידו עם יעבור השנה? לילארד מוביל הרבה יותר שנים, אז עבר, אבל גם לא עבר.
גיא – תרגיש חופשי, בלהט התבוסה לפעמים נהיים קצת קיצוניים אבל זה רגעי וחולף, אני בעצמי ממש לא אהבתי את המילים העלובות של ראס ללילארד בסרטון, גם לא בזמן אמת.
פיפן היה שחקן גדול, מאנו תמיד היה כינור שלישי.
לסיכום – מסכים בעניין ה-TD, זה באמת שטות וחבר משמעות. בלי קשר – ראס מוסר גדול, כוכבים פורחים לצדו לכל אורך הקריירה שלו.
חיבתי לדיימו ידועה. אבל גם את ראס אני אוהב.
רק מה דיימו עושה את הקבוצה שלו טובה ב-40% וראס עושה את הקבוצה שלו גרועה ב 60% …
בנבחרת השחקנים שיודעים איך להכריח נצחונות נמצאים קיירי מקום ראשון, לו שני, דיימו שלישי, ראס היה רביעי ונפל לחמישי ואת מקומו תפס D לו- ראס מהנטס.
מחר יום משחקים נהדר!!!
ו… הכי הייתי רוצה לראות את ראס בקליפרס תחת דוק ריברס. נראה לי שהוא יידע מה לעשות איתו הכי טוב מבולם.
ראס זה כמו נשק שיודע לירות רק בצרורות. לפעמים זה פוגע במטרה, רוב הזמן זה סתם מפחיד, לא מדוייק, מתחמם, מעצורים, ואפילו פוגע בקבוצה.
הוא לא מרגיש את קצב המשחק.
הילד בתמונה נראה כמו כריס בוש
גם אני חשבתי כך, ומבדיקה – זה אכן כריס בוש
🙂
אז קבל ביטול על ה-"חחח.. חזק" מלמעלה
🙂
אז טעיתי? אולי כריס בוש היה כתוב לפני גרין ולא שמתי לב
יופי של מעורב מנחם. כשקיירי משחק ככה אז באמת שאין טענות. הצרה עם קיירי היא שהוא מעצבן לא רק את הצד השני, אלא גם את הצד שלו. התרומה שלו (כמו במקרה של ראס) נמדדת במה שהוא מביא למגרש (הרבה מאוד), מינוס מה שהוא הורס (המון). במשך העונה המשוואה הזו הראתה תרומה שלילית. אתמול זה נראה כמו תרומה חיובית. נקווה שזה ימשך ככה.
האמת היא שגם על קיירי עולה השאלה האם השחקנים שמסביבו חווים רגרסיה כך שהוא לא יכול להיות שחקן מוביל בקבוצה לאליפות. נחיה ונראה
אני חוזר על מה שכתבתי לפני מספר ימים. המשחק של OKC = שכונה !!! כול אחד ובייחוד ווסטברוק דואג רק לסטטיסטיקה שלו.
מה שחסר היום זה קצת מזה
https://www.youtube.com/watch?v=2WyWGUJnsSA
סרטון על הכיפאק
מעורב מעולה ביותר תודה מנחם.
רגע יפה ומייצג של טייטום במשחק הייתה החטיפה ווהטבעה ההיא. היה לבד לגמרי יכול היה לעשות שואו במקום זה הטביע בקלילות בלי כל ניפוחי החזה הדביליים. חזר להיות טייטום האמיתי של הפליאוף שעבר בלי השחצנות שקצת התווספה לו השנה. יש בו משהו מאוד מפוקס ברגעים קריטיים.
ראס בעייני שחקן אדיר. מה שמייחד את הטריפלים שלו זה בעיקר נושא הריבאונד אין עוד אף גארד בליגה עם יכולת בריבאונד כמוהו בגלל האתלטיות היחודית שלו.הוא לוקח ריבאונדים יותר מסנטרים ופורוודים (גם בלי שהיו "מוותרים" לו).
והוא גם מוסר עילאי. הבעיה אצלו היתה ונשארה הקליעה או יותר נכון האחוזים האפקטיביים וזה מה שדופק את okc כבר שנים. למרות שבגדול יש לו קליעה לפעמים הוא לא יציב מאבד ריכוז ויש לו יותר מידי משחקי נפל עם אחוזים גרועים מהטריי ומהמיד ריינג'. מהצבע – מכיוון שהוא הרבה פעמים מגיע כל כך מהר אל הסל הוא לא מצליח תמיד לייצב קליעה. זה לא ישתנה. זה מה שהוא. כייף לראות אבל לא תמיד אפקטיבי. לגבי ההגנה – היה יכול להיות מגן עילאי אבל איכשהוא נראה שפשוט העניין לא בראש שלו.
וכן הוא לפעמים טיפוס מעצבן באמת כמו מה שתארת על לילארד. לא בריא.
כאשר הקבוצה כולה משחקת בשביל שווסטברוק יהיה זה שלוקח את ריבאונד ההגנה, אני לא חושב שאפשר להסיק משהו ממספר הריבאונדים שהוא קוטף בהגנה.
אתה מחפש דרך לראות מי הם הגארדים שמצטיינים בקטיפת ריבאונדים?
רב' ההתקפה מלמד הרבה יותר.
.
אם בודקים מי הם הגארדים עם % רב' ההתקפה הגבוה ביותר, מגלים שווסטברוק נמצא במקום טוב. אבל בשום צורה לא "יותר מסנטרים ופורוורדים" – ה-3.6% שלו היו ממקמים אותו במקום ה-94 מ-99 שחקנים ששיחקו בעמדת הסנטר.
בין הגארדים ששיחקו לפחות 20 משחקים הוא ממוקם במקום ה-17 המכובד.
אבל הוא לא ראשון, גם לא בין הרכזים. בין הרכזים ראשון (כצפוי) הוא בן סימונס עם 6.2%, שני פולץ עם 5.6%, ושלישי שון לווינגסטון עם 4.3%
.
דרך אגב,
מקובל עליי הטיעון שזה שווסטברוק לוקח את רב' ההגנה תורם למשחק המעבר, אז ווסטברוק הוא באמת אחד ממנהלי ההתקפה הטובים בנמצא.
ואיכשהו אוקלהומה מקבוצות משחק המעבר הגרועות בליגה.
תודה רבה מנחם